׳אמן׳ לאחר קריאת תפילת השלווה – כן/לא?
תפילת השלווה היא תפילה שחוברה על ידי ריינהולד ניבור, כומר פרוטסטנטי אמריקאי ופעיל חברתי במאבק לזכויות אדם. ואומצה על ידי ארגון ׳אלכוהוליסטים אנונימיים׳ במסגרת תוכנית שנים עשר הצעדים. המילה ׳אמן׳ אינה חלק מתפילת השלווה המקורית, אך יש שאומרים אותה בסופה.
על פי המילון: המילה אָמֵן מופיעה בתנ"ך, ובעקבותיו גם בברית החדשה ובקוראן. המילה בשימוש במשמעות "אמיתי", "כך יהיה", "לו יהי כך".
לפי ההלכה היהודית, עניית ׳אמן׳ לאחר ברכה זו מצווה. כל הדתות הגדולות משתמשות בה, כמילת הסכמה. נשאלת השאלה איך מרגישים הלא מאמינים עם השימוש במילה.
בחוברת הכחולה שלנו כתוב: ״האויב הראשון הוא דיון על נושאים הקשורים לדת. התמכרות איננה מכבדת שום דת, לכן, התוכנית שלנו חייבת להיות בנויה כך, שתעזור לנו ללא קשר לאמונותינו השונות. אל לנו להכשיל את מטרתנו על ידי כניסה לשיחות על דת או על סיעות דתיות כלשהן״. עיקרון חשוב זה בתוכנית שנים עשר הצעדים נוסח עוד בראשית דרכה של התוכנית. המושג ׳אלוהים׳ שונה ל׳אלוהים כפי שאנו מבינים אותו׳ וזאת במטרה לתת חופש אמיתי לכל מי שזקוק לעזרת התוכנית ללא השתייכות לדת ואמונה.
לכן כיום, בנר-אנון ארה״ב, ברוח דברים אלה, מקפידים לא לומר את המילה ׳אמן׳ בסוף תפילת השלווה כדי לשמר את רוח התכנית הפתוחה לכלל משפחות המכורים ללא הבדלי דת ואמונה.
אנו בישראל, יכולים לאמץ גישה זו או לפתח גישה אחרת. אין כאן קו מנחה אלא המלצה.
בעיני אין הקשר לדת, אני רואה ב׳אמן׳ מילת הסכמה, משאלת לב, לו יהי – הלוואי. בישראל כיום המילה מזוהה עם כולם, היא מאחדת את המבקש עם האחר. בשבילי היא מילה רוחנית המקרבת אותנו מ׳אני׳ ל׳אנחנו׳. היא מזוהה עם תכנית רוחנית שהפתרונות בה הם רוחניים כמו ׳רק ביחד זה עובד׳. כשאנו כקבוצה אומרים את תפילת השלווה, אני מרגישה שאמירת האמן על ידי כולם מאחדת אותנו – אכן, לו יהי ונקבל מהאלוהים (אלי) שלווה, אומץ ותבונה.
אין כאן נכון או לא נכון, כל אחד ואחת יכולים לנהוג כפי שהם מרגישים, תוך התחשבות וראיית האחר. אין הכרח כמובן לעלות את הסוגייה להצבעה בקבוצות.
היות והעלון החודש עוסק ב׳תפילות׳ בחרנו להעלות את הסוגייה לדיון. אתם ואתן מוזמנים לכתוב לנו את דעתכם.ן בנושא. מאחלות לכן בריאות וחופש. אמן
באהבה, ז׳